האמת על המפלגה הקומוניסטית בסוריה ובלבנון

המכתב המעניין הזה שהתפרסם בעיתון אל-צחאפה כשנה לאחר האיחוד בין מצרים לסוריה (היא: הקהילייה הערבית המאוחדת), נכתב כנראה בידי אליאס מורקוס או אחד מאוהדיו של מורקוס. המכתב נשלח כנראה בידיעתו המלאה של מורקוס ושל יאסין אל-חאפז שגורשו מהמפלגה הקומוניסטית הסורית ב-1957 על רקע שאלת האיחוד עם מצרים. חאלד בקדאש התנגד לאיחוד, בעוד שאליאס מורקוס ויאסין אל-חאפז תמכו באיחוד עם מצרים. וכך נכתב במכתב:

האמת על המפלגה הקומוניסטית בסוריה ובלבנון:
מכתב מקומוניסט ערבי אל חרושצ'וב
אל-צחאפה (לבנון) 7 בפברואר 1959

לרגל הועידה ה-21 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית שיגר קומוניסט ערבי את האיגרת הבא:

כמרקסיסטים ערבים ומתוך נאמנות לעקרונות ולמען מאבקו של עמנו הערבי לאחדות ושחרור, רואים אנו צורך לגלות את האמת על מנהיגות המפלגה הקומוניסטית בסוריה ובלבנון וסטיותיה הממושכות, שנשארו בגדר תעמולה בנוגע לקומוניזם הבינלאומי עד לא מזמן. דבר, העשוי להוביל לעמדות סנטימנטליות לגבי מנהיגות זו, בעיקר לאחר ניצחונו של המרכסיזם-לניניזם על הסטיות והסכנות הסטאליניסטיות בועידה ה-20, וכן חיסול פולחן-האישיות על-ידכם וגילוי תוצאותיו ההרסניות לגבי מדיניות החוץ והפנים של בריה"מ.
מנהיגות המפלגה הקומוניסטית בסוריה ובלבנון, לא למדה לקח מהמשגים של סטאלין. המפלגה ממשיכה את פולחן האישיות, היא רמסה כל זכר של דמוקרטיה וביקורת עצמית, והכלה בעקבות ביריה בהטחת אשמות-שווא נגד מיטב החברים במפלגה – רק משום שהם הביעו ביקורת על דרכה של המפלגה.

שיטת הרברבנות:
לעומת תהליך הביקורת של מרכז המפלגה שהתנהל בחבל הסורי, הפיצה המנהיגות הבקדאשית הודעה – בין כל מוסדות המפלגה – בה היא סיפרה על עצמה כי היא המנהיגות היחידה בעולם שלא חזרה על המשגים והסטיות של סטאלין הודות לבקדאש. המפלגה החלה בפעולות דיכוי ואיומים נגד כל מה שסתר את מדיניות זו, והמפלגה אף הרחיקה מאות חברים משורותיה. אך האם כעת מגלה לכם חאלד את פשר דבריו והצדקותיו למעשים האלה?
משום כך, אנו העלנו את תולדותיה של המנהיגות הזו, מיום שהיא נכנסה לתפקידה בשנת 1930 ועד לעצם היום הזה. על-ידי כך, ניווכח כי היא בגדה בגלוי במרכסיזם-לניניזם ושיתפה פעולה עם האימפריאליסטים הצרפתיים במשך כל תקופת המנדאט. היא הובילה את המפלגה בדרך קוסמופוליטית-עממית והפכה את המפלגה גרורה של הבורגנות-הלאומית, ובכך התרחקה מכוחה העיקרי – שהם הפועלים והפלאחים. פרטים אלה ואחרים יכללו בספר – כל תולדות המפלגה – היוצא-לאור בקרוב והמבוסס על עיתונות, חוברות ופרסומים שיצאו לאור על-ידי המפלגה.

שיתוף פעולה עם המערב:
חבר נכבד, במקום לעמוד בראש מאבקנו נגד הכובשים הצרפתיים, קראה הבקדאשיות לידידות סורית-צרפתית. סיסמא זו נשארה אף לאחר התוקפנות הצרפתית על כפרינו וערינו ב-1945, כאשר הבקדאשיות לא קראה לעצמאות, אלא רק לאחר שהוחלט על כך באו"ם. בתקופת העצמאות, הייתה עמדת המפלגה מגוונת בהתאם לאינטרסים הפרטיים שלה, וכן בהתאם לאינטרסים שלה לגבי כל ממשלה ולגבי כל מנהיג. לאחר הקמת האיחוד בין סוריה למצרים, היא התנכרה לאיחוד, חתרה נגדו והכחישה כל הישג פנימי שלו. ישנו דוגמאות רבות לכך, ולהלן חלק מהן:
1. עידוד כל אי-שקט פנימי בסוריה, וניצולו נגד האיחוד כפי שזה אכן קרה ב-7 בספטמבר 1958 כאשר מנהיגות הבקדאשית הסיתה את עובדי חברת-החשמל לחבל ברכבי החברה ולצאת בקריאות נגד האיחוד. כמו כן היא ניצלה – להסתה נגד האיחוד – את התביעות של הסמינר למורים בדמשק באוקטובר 1958.
2. הבקדאשיות עודדה את המתבדלים בעיראק לבדות האשמות נגד הרפובליקה-הערבית- המאוחדת, כאילו היא משרתת את האימפריאליזם ואסרה את גיבורי המהפכה הראשיים, רק בגלל תמיכתם באיחוד האומה הערבית.
3. חאלד בקדאש אמר בנאומו בפראג בשנה שעברה:
"רצוני להסב את תשומת-הלב לעניין הרפורמה-האגררית במדינתנו. וביחוד בסוריה ובמצרים קיימת נטייה להגביל חלקית את הפאודליות והבעלות על האחוזות הגדולות תוך כדי עידוד שכבת הקולאקים. האמריקאים מעודדים נטייה זו. מאידך מסתבר כי כל הצעדים לרפורמה הם בלתי רציניים. לנקודה זו יש חשיבות רבה לגבי ארצות אסיה ואפריקה. ונשאלת השאלה האם הבורגנות הלאומית במדינות שהשתחררו באחרונה מסוגלות לפתור את הבעיה החקלאית? אני הייתי משיב בשלילה ודעתי היא כי הבורגנות הלאומית אינה מסוגלת לכך מבחינה מדינית וכלכלית. שאלה זו מוטב להציג בצורה אחרת: האם יכולה הבורגנות לקפח את שכבת הפועלים של בני-בריתה האמיתיים – הפלאחים? הניסיון של כל המפלגות הקומוניסטיות האחיות בכיוון זה, יש בו כדי לאפשר לנו מסקנות תיאורטיות".

המרוצים אתם מזה?
זה מה שאמר בקדאש לדעת-הקהל הקומוניסטית בפראג תוך כדי סילוף האמת על חוק הרפורמה האגררית המהווה צעד ראשון לקראת הגשמת הסוציאליזם בארצנו. בקדאש טוען כי חוק זה מעודד את הקולאקים, אך האמת היא שהחוק מעניק זכויות-עדיפות לפלחים מחוסרי-הקרקע.
אשר לטענתו כי הבורגנות הלאומית אינה מוסגלת לפתור את הבעיה החקלאית, זה נכון. אך נשאלת השאלה מי חוקק את חוק הרפורמה האגררית בקע"ם? חוק זה הוצא על-ידי ממשלת הרפובליקה-הערבית-המאוחדת המייצגת את השכבה הדלה ביותר של העם והרחוקה כל כך מהבורגנות. בקדאש חפץ לומר כי נאצר מייצג את הבורגנות במדינתנו, ומשום כך אין הוא מסוגל לפתור את השאלה החקלאית. אמת זו ידועה לעמנו והוא מחזיר את הבדותות האלה לבעליהן.
באומרו כי חוק הרפורמה האגררית שוללת מהשכבה של הפועלים את בני בריתם הפלחים, הוא מתכוון לכך שיש להשאיר את הפלאח בחוסר-קרקע כדי שישאר בן-ברית לשכבת הפועלים. לכל זה אנו דורשים הסבר מבקדאש לאור סוציאליסטיותו המיוחדת והחדישה.
באשר לגילויו בעידוד המצב הנוכחי על-ידי האימפריאליסטים האמריקאיים בתוכנית הרפורמה האגררית בארצנו, אנו מבקשים מבקדאש שיסביר לכם מהו מקור האינפורמציה.

4. המלחמה שניהלה המפלגה נגד האיחוד והבנתה העניין הפיאודליזם בחבל הסורי, וכן הכרזתו של ניקולא שאווי, אחד ממנהיגי המפלגה, לעיתון אל-ג'רידה כי האיחוד הוא אסון לחבל הסורי ויש להילחם בו.
5. התעטפות המפלגה באצטלה של סיסמאות החופש-הדמוקרטי כדי להילחם באיחוד. וכהוכחה לכך היא בריחתו של בקדאש, לדמוקרטיות-העממיות, מישיבת בית-הנבחרים הסורי בעת החתימה על הסכמי האיחוד מבלי שתהייה לו כל סיבה או הצדקה לכך. ולאחר כל זה טוען בקדאש סיסמת המפלגה הייתה מאז ומתמיד סיסמת האיחוד הערבי.

מטרות הטענות של בקדאש הן:
1. הטעיות של דעת-הקהל הקומוניסטית, ובעיקר בבריה"מ שתמכה באיחוד זה בגלוי.
2. להופיע כנאשם חף-מפשע וכנפגע על לא עוול בכפו כדי לרכוש את אהדת כל הקומוניסטים בעולם, ולהניעם כדי לסלף את יחסי האחווה בין בריה"מ לרפובליקה-הערבית-המאוחדת.

על-ידי כך הוא מבקש ליצור מגע בלתי-ישיר עם האימפריאליסטים החותרים תמי לפגוע ביחסים בין הערבים לבין בריה"מ והמדינות הסוציאליסטיות האחרות.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "האמת על המפלגה הקומוניסטית בסוריה ובלבנון", 20 באוקטובר 2006, The Middle East Documents. (כל הזכויות שמורות לד"ר יוחאי סלע).